לַכְּלָל וְלַפְּרָט, חלק ב, שער יא; קבלת גרים ז׳

מהדורה: לכלל ולפרט, הלכות קצובות, ירושלים תשע"ז-תשע"ט

מפרשים:
1 מילה וגיור לקטן שאמו נכריה ואביו יהודי
2 תשובה השאלה חסרה
3 ב"ה. ב' בשבט התש"ך
4 לכבוד מר עזריאל זוננשטיין יצ"ו, קראקס.
5 א.מ.נ.,
6 הריני מאשר קבלת מכתבו מיום י"ד בטבת ש"ז. ואלה התשובות לשאלותיו:
7 בן לנכריה שלא התגיירה, אם מבקשים למולו אין מברכים כל ברכה שהיא על מילתו, והמילה אינה צריכה להיות על דעת בית דין.
8 אם מבקשים למולו לשם גרות, המילה והטבילה צריכים להיות על דעת בית דין, אולם אין לבית הדין להעתר לגיורו, הואיל והוא יתחנך ע"י אמו הנכריה, לפי אמונתה וארחות חייה, אלא אם כן מצא בית הדין שהוא יכול לגייר את האם הנכריה, אם אמנם הוגשה בפניו בקשה כזו.
9 נימול בן נכריה לא לשם גרות ולא טבל, לכשיגדל וירצה להתגייר יש צורך בהטפת דם ברית ובטבילה.
10 בן שנימול ולא נטבל כדת – אסור לקראו לתורה.
11 אין לקרוא לתורה ילד שנימול ונטבל שלא על דעת בית דין.
12 לגבי השאלה באיזה גיל עדיף לגייר, הרי שעד י"ג, כפי שנאמר לעיל. לאחר י"ג, אם יש ערובה שיתחנך לפי מסורת ישראל ויקבל עליו עול מצוות – רשאי בית הדין לגיירו.
13 בכבוד רב,
14 א. פומרנץ
15 מ"מ המזכיר הראשי.